"מצאו את ההבדלים" בין שתי ההחלטות הבאות (רמז: התשובה בכותרת) שנרשמו בסיכום דיון בחברה דמיונית:
1. כל רכש מעל לסכום של 15,000 ש"ח יאושר על ידי המנכ"ל בלבד.
2. לאור הביקוש הצפוי, יש לגייס צוות רביעי למחלקת התקנות.
כאמור, שתיהן החלטות אך ניהולן שונה. ההחלטה הראשונה היא למעשה שינוי נהלי, כלומר, שינוי/הוספת נוהל המחייב התנהגות מסויימת בכל פעם שמתקיים מצב מסויים. להחלטה זו אין למעשה סיום ידוע מראש והיא הוראה התנהגותית החלה על אדם או קבוצה עד לשינויה או ביטולה על ידי מי שהוסמך לכך. על מנת ליישם החלטה מסוג זה יש לפרסמה לגורמים הרלוונטים ולוודא שקראו והבינו את ההחלטה (שהיא למעשה "נוהל"). ההחלטה השניה היא למעשה פעילות שיש לה הגדרת תכולה ברורה וברת מדידה וכן סוף נדרש וידוע מראש. החלטה כזו אמורה להתנהל כמשימה. לא מספיק לנסח את ההחלטה ולהפיצה כדי שתמומש אלא יש לנסח עבורה משימה ברורה עם תאריך יעד ואחראי להשלמתה. רבות מההחלטות מהסוג השני (משימות) שאינן מגיעות לכדי ביצוע, נתקעות, מפני שלא הוגדרה להן משימה עם מועד יעד לביצוע ואחראי להשלמתה.
מנסיוני בארגונים רבים, אם יש לבצע משימה, נכון מראש לנסח אותה כמשימה עם פעילות ברורה, אחראי לביצוע ותאריך יעד לסיום. אין כל סיבה לנסח החלטה על עניין שהוחלט שצריך להתבצע ואחר כך לנסח בנפרד משימה כדי שההחלטה גם תתבצע.
כמו בהחלטה 2 שלמעלה:
אין סיבה לנסח החלטה: "יש לגייס צוות רביעי למחלקת התקנות" ואחר כך עוד משימה.
נרשום מראש משימה: "לגייס צוות רביעי למחלקת התקנות, עד 31/12/2015, באחריות משה כהן".
*** המשימה, מטיבעה, כוללת בתוכה את ההחלטה לבצע אותה ***