יופי של לוח מכוונים (Cockpit) עשינו לנו... ומה הלאה? מסכי ה"קוקפיט" או "לוחות המכוונים" במערכות מידע הפכו להיות מאוד פופולריים במערכות מידע ועל שולחן העבודה של מנהלים. וכי מה יותר מאיר עיניים ממידע ארגוני/עסקי מרוכז, מובנה, ערוך ומוגש בצבעים מאירי עיניים? מערכות ה BI (בינה עסקית) התמחו בהגשת מידע באופן הזה וניתן למצוא מסכים מסוג "לוח מכוונים" בסוגים רבים של מערכות מידע. מסכים אלה, מהווים לעיתים שיקול מכריע בבחירת מע' המידע. נדלקה נורה אדומה, השעון ירד מתחת לקו, קו המגמה יורד... אז מה? האתגר במסכי מידע אלה הוא לקבוע את נקודות ההתערבות הניהולית בכל אחד מהפרמטרים המוצגים. אפשר למצוא לעיתים קרובות ובארגונים רבים, כי האתגר הגדול (אפילו יותר) מארגון וניתוח המידע ומציור לוח המכוונים, הוא הבניית והטמעת הטיפול בכל אחד מהמקרים בו המכוון מצביע על צורך בהתערבות. על כן, נכון יהיה, במקביל וכחלק מתכנון המידע המוצג (המסכים והמדדים המנוהלים), להגדיר עד כדי נוהל כתוב או ממוחשב, מה היא הפעילות שאמורה להתבצע בקרות כל אחד מהאירועים הנ"ל, מי הוא האחראי לפעילות זו ומה הם המשאבים הנדרשים לטיפול במדד (משאבי זמן ואחרים).
לעיתים קרובות, הניסיון להגדיר את הפעילות הנדרשת, מצביע על איכותו ומידת הרלוונטיות של המדד המוצג.
דוגמה לתבנית פשוטה לחשיבה ותכנון מדדי התערבות: המידע המוצג | הערך הדורש התערבות | מהות ההתערבות | האחראי להתערבות | יעד להשלמה.
כל מכוון בלוח (שעון, תרשים גרפי, נורה צבעונית וכד') שלא נתמך בהגדרות טיפול ברורות עם אחריות ברורה, עלול להיות מידע "מרעיש" ונחיצותו מוטלת בספק.
או בקיצור: עדיף קצת פחות עצים וקצת יותר יער.